יצא לכם לפטפט על שטויות?

הרב נתנאל יוסיפון

ראש הגרעין החינוכי

וישיבת ההסדר

"אורות נתניה"

מספרים על הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שפעם שאל אותו תלמיד חכם אחד שאלה תורנית, והנה תוך כדי שהם דנים בעניין, איבד לפתע הרב אלישיב את הכרתו. מיד הוזעק צוות רפואי, שטיפל בו והעיר אותו.

כשהתעורר הרב, עדיין עמד אותו תלמיד חכם ליד הרב, ומיד פנה הרב אל השואל והחל לומר לו את התשובה, כאילו לא קרה כלום. מבחינתו, הם עדיין עסקו באותו עניין תורני...

סיפור זה מזכיר לנו במשהו את הנאמר בפרשתנו על יעקב, שחייתה רוחו, רק אחרי שראה את העגלות ששלח אליו יוסף. וביארו חז"ל, שיוסף שלח ליעקב צופן, שיאפשר לזהות אותו, "סימן מסר להם, במה היה עוסק כשפרש ממנו, בפרשת 'עגלה ערופה", וזהו שנאמר: "וירא את העגלות, אשר שלח יוסף", ולא נאמר 'אשר שלח פרעה'" (רש"י מה, כז).

אפשר לראות בכך צופן בלבד, אולם אפשר לראות כאן אמירה עמוקה יותר על הקשר בין אנשים. יוסף ויעקב נפרדו זה מזה מתוך לימוד תורה בפרשת 'עגלה ערופה', וליוסף חשוב להעביר ליעקב את המסר, שכיוון שנפרדו מתוך דברי תורה, הרי שדברי התורה המשיכו לחבר ביניהם כל אותם שנים, וכביכול הם לא נפרדו כלל.

וכך גם הנחו חז"ל (ברכות לא, א) "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו", ומשמע מהדוגמא שמביאה שם הגמרא, שלא חייבים להיפרד דווקא מתוך דבר הלכה, אלא אפשר להיפרד גם מתוך דברי אגדה או דברי תורה אחרים (תורה תמימה במדבר כז, הערה לה).

וביאר בספר מאור עיניים (פרשת כי תשא) שהנחייה זו נועדה לשמור על הקשר בין האנשים, כי הקשר הטוב ביותר הוא כשיש קשר רוחני משותף לאנשים. "דנודע תועלת ההתקשרות אדם בחבירו הוא תועלת גדול... אך כשנפרדין איש מעל אחיו... נפרד גם כן הקשר שביניהם, וצריך למצוא עצה איך לעשות הקשר אף לאחר שנפרדין זה מזה. לכך נותנת הגמרא עצה לזה... שאל יפטר אדם מחבירו... אלא מתוך דבר הלכה, שאז בודאי יהיה הקשר אמיץ ביניהם, כי מחמת שזה שומע דבורו של חבירו שמדבר עמו דבר הלכה שהוא שכל לילך בדרך ה', והשכל של המדבר נכנס במוחו ושכלו של המקבל, ועל ידי זה נעשה אחדות בשכלם, כי הדברים מקשרים את שכלם יחד...".

ודומה, שיעקב ויוסף נפרדו דווקא מתוך פרשיית 'עגלה ערופה', שהרי עגלה זו מביאים זקני העיר, שבאזור שלה נמצא אדם מת באופן לא מזוהה, והם מצהירים שידיהם לא שפכו את הדם הזה. ומבארים חז"ל, שהכוונה שהם גם מצהירים "שלא ראינוהו ופטרנוהו, בלא מזונות ובלא לוויה". והלא, כביכול, יעקב שלח את יוסף לדרכו ללא ליווי, אך בא יוסף ורומז ליעקב: 'אבא ליווית אותי כל השנים הארוכות במצריים, ואף סיפקת לי מזון (רוחני) כל אותם שנים', כי התורה שלימדת אותי, ליוותה אותי והזינה אותי מבחינה רוחנית בכל השנים הללו.

ומכאן טיפ רוחני חשוב לכולנו. וודאי, רבים אומרים לעצמם, אינינו במדרגת הרב אלישיב, שנהיה כל כך שקועים בתורה, עד שכל הזמן נעסוק רק בה. אנו גם לא מעוניינים שכל הקשר שלנו עם אנשים יהיה רק מסביב לדברי תורה, חשוב לנו ליצור קשר חברי טוב עם אנשים בצורה משוחררת.

ובכל זאת, יש לנו יכולת ליישם את הנחיית חז"ל בחיינו. פעמים רבות, חברים וקרובי משפחה משוחחים ביניהם, רק כי 'חשוב לשמור על קשר'. לעיתים, אף מחפשים וחופרים למצוא נושאי שיחה משותפים. במצבים כאלה, כדאי לנו להעלות נושא שיחה רוחני, המשיק ונוגע לדברי תורה, ומיד נחוש עד כמה הקשר החברי והמשפחתי הופך למשמעותי, מחבר ומרומם.

במקום לבזבז את הזמן, מתחברים ביחד מסביב למשהו משמעותי. בהצלחה!