פרשת יתרו תשפ"א - גילוי הסוד – היכן עמדת בהר סיני?

הרב נתנאל יוסיפון שליט"א

ראש הגרעין וישיבת "אורות נתניה"

זכינו בימינו לתנועת תשובה גדולה ומתעצמת. דרכים רבים לתנועת התשובה, וכל אחד מהחוזרים בתשובה, זכה לגלות את ה' ולשוב אליו בדרך משלו. יש שמתנוצצת לפתע בליבם תשוקה אל ה', ויש הזקוקים לראיות שכליות, כל אחד וראיותיו שלו.

מעשה באחד מבעלי התשובה, ששב בתשובה בשנות נערותו, וחלק משמעותי מתהליך התשובה שלו היה בנוי על לימוד ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי. בעקבות לימוד הכוזרי, הראיה השכלית עליה הושתתה אמונתו הייתה מעמד הר סיני.

כידוע, בשונה משאר הדתות, המשתיתים אמונתם על ניסים ונפלאות שאירעו, לטענתם, לאנשים בודדים, הרי שאנו היחידים שטוענים שההתגלות האלוקית אלינו אירעה בפני המוני אנשים. אפשר לשקר ולטעון שקרה נס לאנשים בודדים, אך גם כעבור שנים רבות מהמאורע, אי אפשר לזייף ולטעון שקרה נס להמוני אנשים, שהרי אם מישהו יבדה זאת מדעתו, מיד יכחישוהו כל השאר בטענה שאם הדברים נכונים, הרי שאבותינו היו מספרים לנו על כך.

עברו שנים. אותו בעל תשובה התבגר, הפך למרצה ליהדות, והביא פעמים רבות בשיעוריו את הראיה עליה הסתמכה אמונתו. והנה, יום אחד התגלגל לידיו ספר כפירה. אותו כופר טען שמשה רבינו היה ממציא גדול ומיוחד. משה המציא את החשמל ושורה ארוכה של מכשירים חשמליים בני ימינו, ולמעשה מעמד הר סיני הועבר ברמקול ובליווי אפקטים חשמליים בני ימינו, וזה ההסבר לנס הגדול.

(לדעתי, הטיעון של אותו כופר הוא מגוחך. הרי כל ממציא בנוי על המצאות קודמיו. אין דבר כזה, שבעידן הפרימיטיבי, אדם ימציא גם את החשמל, וגם את היכולות להפיק אותו בלב המדבר, וגם את כל המכשירים החשמליים הדרושים, וגם יבנה את הכל בעצמו ועוד ועוד.), אך מיודענו נבוך. הוא חש שאמונתו התערערה, הספק אכל את לבבו, והוא התהלך מיוסר עלי אדמות.

יום אחד, הוא קם ושטח את ספקותיו בפני יהודי אחר. ענה לו אותו יהודי, לי יש נס אחר, שעליו אמונתי מסתמכת. הנס הוא קיומו הפלאי של עם ישראל בכל הדורות, למרות כל הרדיפות וההשמדות, ושיבתנו המופלאה לארצנו אחרי אלפי שנות גלות, בדיוק כפי שניבאו מראש התורה והנביאים.

יש כאן אמירה עמוקה וחשובה מאוד, ששופכת אור חדש על כל היחס להתגלות ה' אלינו במעמד הר סיני. הכוזרי וראשונים נוספים, שהביאו כיסוד מרכזי באמונת ישראל את התגלות ה' לעם ישראל, כציבור ולא כיחידים, לא חידשו זאת מדעתם. הם הסתמכו, למעשה, על פסוקים מפורשים בתורה.

כבר בתחילת מעמד הר סיני, ה' 'מציג' את עצמו, "אנוכי ה' אלוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים...". ה' היה יכול 'להציג' את עצמו כאלוקים שברא את העולם, אך הוא מעדיף לציין את יציאת מצריים, כי את זה העם ראה בעיניו.

ובהתאם לכך, בפרשת ואתחנן, כשמשה שב ומספר על מעמד הר סיני, ותובע מהעם לקיים את עשרת הדברות והתורה כולה, הוא מקדים ואומר: "לא את אבותינו כרת ה' את הברית... כי אתנו, אנחנו, אלה פה היום כולנו חיים". כלומר, הוא מדגיש שהמחוייבות לברית נובעת מהעובדה שאנו ראינו אותה בעינינו.

ואכן, הראשונים מדגישים שהמחוייבות לתורה נובעת מכך שעינינו ראו ולא זר, כדברי הרמב"ם לגבי האמונה במשה רבינו (יסודי התורה ח, א) " ובמה האמינו בו במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר... ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. ומנין שבמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת... שנאמר... אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם...".

אלא שכאן מתעוררת קושיא גדולה. כשמשה אומר "לא את אבותינו...", הרי באמת אותו דור ראה בעיניו, אולם הדורות הבאים לא ראו בעיניהם?

באמת כבר משה עצמו מרגיש בקושיא, ובפרשת ניצבים (כט) הוא אומר: "ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת... כי את אשר ישנו פה עמנו... ואת אשר איננו פה עימנו היום".

אלא שדווקא אמירה זו מעצימה את השאלה, אם הברית נכרתת גם עם הדורות הבאים שלא ראו בעיניהם, הכיצד אמר משה שהברית היא למי שראה בעיניו?

שואל ומשיב על כך המעשה רקח על הרמב"ם (שם), כידוע בדברי חז"ל שכל נשמות ישראל עמדו בהר סיני.

כעת נבין את עומק העניין. כשחז"ל אומרים שנשמות ישראל בכל הדורות עמדו בהר סיני, הם אומרים שכל הדורות רואים בעיניהם המוחשיות את מעמד הר סיני. הרובד הראשון של הראיה בעיניים היא העובדה שהמסורת על המעמד עוברת בצורה רציפה וחזקה, שגם מי שלא היה שם פיזית, כאילו היה.

הרובד העמוק יותר הוא שה' ממשיך ומתגלה בכל הדורות כמו במעמד הר סיני. הוא מתגלה בכך שעם ישראל ניצל ושורד את כל הגלויות, הוא מתגלה בשיבתנו לארצנו, וכך בכל דור הוא מתגלה, ועלינו לפתוח את עינינו ולראות את מעמד הר סיני, שה' מתגלה בו אלינו כציבור ולא כיחידים. ועל כך מסתמכת אמונתנו!

כדברי רבי יעקב עמדין (סולם בית אל ד, ב) "מה רבים היו צרינו ולא יכלו לנו לאבדנו... בהתבונני בנפלאות אלו גדלו אצלי יותר מכל הניסים ונפלאות שעשה ה' לאבותינו במצרים, במדבר... וכל מה שארך הגלות יותר, נתאמת הנס יותר ונודע מעשה תקפו וגדולתו"!