רבי יעקב אבוחצירא

כ' טבת הוא יום ההילולא של המקובל האלוקי, המלומד בניסים, רבי יעקב אבוחצירא ה'אביר יעקב', סבו של ה'בבא סאלי', וראש משפחת הצדיקים לבית אבוחצירא. רבי יעקב שימש כרב במחוז תפילאלת שבמרוקו, ונהג לנדוד למסעות חיזוק רוחניים בכפרי המחוז. מספרים, שפעם אחת בעקבות גירושין של בני זוג, פרצה מריבה גדולה בין משפחות הבעל והאישה. המריבה התלהטה, והמשפחות פנו לבית הדין שיפסוק אצל מי יגדל הילד המשותף. בית הדין פסק שהילד יגדל אצל האם, אך משפחת האב סירבה לקבל את הדין, והמריבה הפכה לקטטה של ממש. בעקבות זאת, החליטה האם לפנות לאביר יעקב, שיושיע אותה ויאשר את פסק הדין. פנתה האם לביתו של רבי יעקב, ושם נאמר לה שהרב יצא לפני זמן קצר לכפרי הסביבה. באותם ימים, היו שודדים בדרכים, והסכנה הייתה גדולה. בכל זאת, מיהרה האישה לצאת לדרך, והשיגה את רבי יעקב ושמשו. גוללה האישה באוזני הרב את סיפורה, בעוד השמש מזרז אותה מפני סכנת השודדים. אך הרב האזין לדבריה ברוב קשב, ואף שאל כמה שאלות, וסבלנותו של השמש הלכה ופקעה. לבסוף התיישב הרב לכתוב לה פסק דין, והשמש יצא מדעתו. ניגש השמש וביקש שימהרו לעיר הקרובה, ושם יכתוב הרב את פסיקתו, מפני הסכנה הגדולה. השיב ה'אביר יעקב' – "סכנה?! הסכנה היא במקום שבו מטים משפט." רק כשסיים הרב לכתוב את פסק ההלכה, ומסר אותו לאישה, הסכים להמשיך במסע. (חכמה מקדם עמ' 18). אחד העמודים המרכזיים, שעליהם עומד העולם ועומדת כל חברה מתוקנת הוא עמוד המשפט והדין. כבר אמר רבן שמעון בן גמליאל (אבות א, יח)- " על שלושה דברים העולם קיים: על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו..". נכונים הדברים אפילו אצל אומות העולם, שהרי 'דינים' היא אחת משבע מצוות בני נוח. גם הגויים המחוייבים רק במצוות המוסר הבסיסי המתוקן, מחוייבים להעמיד בתי משפט שידאגו לכך שיהיו בחברה אמות מידה של סדר חברתי מתוקן. (ונחלקו הראשונים אם בתי דין אלה צריכים לדון כדיני תורה או שעליהם לדון כפי רצונם, אך העיקר הוא שיהיה סדר וצדק). בישראל בתי הדין תופסים מקום מרכזי מכיוונים נוספים. מצאנו שתנאי הכרחי לגיור הוא קבלת הגוי לישראל על ידי בית דין. אמנם מצאנו בתי דין של הדיוטות שגיוריהם כשרים בדיעבד אך צריך בית דין. בפשטות ניתן לומר שהטעם לכך הוא שבית הדין מייצג את ה'ממסד' של עם ישראל. כביכול, בית הדין הוא הייצוג של עם ישראל בזעיר אנפין. לכן גר מתקבל רק על ידי בית דין, כי כדי שגר יצטרף לעם ישראל עליו להתקבל על ידי עם ישראל, ואת זאת מייצג הבית דין. למדנו מכאן את מרכזיות בית הדין והמשפט המתוקן. לאור זאת ברור, שכל פגיעה בסמכויות בית הדין וסילוף המשפט, ממוטט את יסודות העולם העם והחברה, ומהווה סכנה גדולה. וכבר מצאנו ב'פתח אליהו', ש"משפט עמודא דאמצעיתא', ללמדך שעמוד המשפט המתוקן הוא העמוד המרכזי עליו נסמך העולם. ממילא סילוף המשפט ממוטט את עמוד התווך של העולם ומסכן את העולם. ואכן, מצאנו בתנ"ך שהנביאים זועקים פעמים רבות על סילוף הדין והצדק, ומזהירים מההשלכות הקשות מהעניין שעלולות ח"ו לפגוע קשות בעם ובירושלים. רבי יעקב אבוחצירא מלמד אותנו שיעור מעשי בחשיבות הגדולה שיש למשפט צדק. הוא מזדרז לכתוב פסק דין להשיב הצדק על תילו, ומלמד בכך את האחריות שיש לרב להשיב לכל הפונים עליו בשאלות תורניות, ועל חשיבות הזריזות בעניין. יתר על כן מלמד הרב שהסכנה נמצאת בעיוות הדין יותר מאשר הסכנה הפיזית. השודדים והדרכים מייצגים תמיד את הסכנות הצדדיות, המצויות ביציאה מהעיר וממקום היישוב (מהר"ל), ובא רבי יעקב ומלמד שאלו הן סכנות צדדיות לעומת עיוות המשפט הפוגע בעמוד המרכזי וסכנתו מרובה. בשנים האחרונות, ובייחוד בתקופה האחרונה, חשים חלקים גדלים והולכים של העם, שמערכת המשפט הישראלית הולכת ופונה לכיוון של עיוות הדין. בכך מועלת מערכת זו בתפקידה וממוטטת את העמוד המרכזי של הצדק החברתי. על עיוות זה לעורר אותנו לפעולה וחתירה לשוב למשפט התורה - למשפט הצדק והיושר, שיאחד מחדש את עם ישראל על בסיס טוב ומתוקן.